אדם קם בבוקר

אדם קם בבוקר ומיד רוצה

רוצה קפה, רוצה לשטוף פנים, רוצה לבצע את שתכנן.

רוצה.

ובבסיס כל הרצונות האלו, ישנו הרצון שמנהל את כל המערכה, הרצון להמשיך את הקיום.

זה הרצון שעל בסיסו נרקמים אלפי סיפורים ונרטיבים שבתורם מייצרים רצונות חדשים שאם יום אחד יתנקו כל אלו עד אחרון הרצונות, לעולם לא ישתנה כהוא זה הרצון הראשוני שבבסיסם- הרצון להמשיך.

להמשיך את מה? ולמה?

ומה זה שרוצה כל כך להמשיך?

הסיפורים והנרטיבים שהעולם יצר מאפשרים את ההמנעות מהמפגש עם השאלות האלו..

אם ישנו סיפור אפשר לא להבחין בכך שבבסיס הקיום, בכל רגע ורגע, ישנה שאלה ללא תשובה. זאת משום שדרכם של סיפורים היא שהם תמיד מגיעים עם תשובות.

כמה דוגמאות לסיפורים שכיחים;

אדם רוצה ללמוד בשביל שיוכל למצוא עבודה, שתספק לו כסף ועמדה….

אדם רוצה זוגיות בכדי שיוכל לחוש נאהב, בשביל שיוכל להיות "איש משפחה" .

אלו רק דוגמאות לסיפורים, נרטיבים שצומחים ומאפשרים בעצם קיומם את המידה הנכונה של הרעש שלא יאפשר לשמוע את שישנו כשהם אינם.

וזה אולי מה שמתרחש בתוכי לעתים…מקום  כזה, טיפה בלתי נסבל, בו חשה נשלטת על ידי רצון שבכלל לא שייך לי שלא חדל ללחוש; להמשיך להמשיך להמשיך…

והוא מרגיש כמו גוף זר שהשתלט עלי, כי אני, אני בכלל לא רוצה דבר.    

ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

קרא עוד »

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »