בני אדם

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן