שרוול (כתבים מתוך השרוול)

כשהייתי ילדה , בימי חורף גשומים, הייתי לעתים מאבדת את היד בתוך שרוול מעיל הגשם שלי.

כשזה היה קורה אמא או אבא היו מושיטים את ידם עמוק עמוק אל תוך שרוול המעיל ,מחלצים את היד שלי משם וקוראים בשמחה ״הינה את יד של יובל!״ ה ואני הייתי מצחקקת.
כבר תקופה שאני מרגישה כמו אותה היד שהלכה לאיבוד בתוך שרוול ומחכה למישהו שיחלץ אותה.
היום החלטתי- אני מפסיקה לחכות ומתחילה קמעה קמעה, לעתים אפילו מילימטר ביום, לשלוף את היד מהשרוול החוצה אבל אז נוכחתי שהניסיון להוציא אותה משם לבדי מרגיש כמו לנסות לצייר על חול שפת הים בנקודה בה הגלים נשברים שוב ושוב.

מצד אחד ברור לי שאני זשוקה לעזרה ובאותה העת ברור לי שאין אדם שיוכל לעזור לי להוציא את עצמי מהשרוול מלבד עצמי.

אבל ההכרה הזו, שרק ביכולתי להוציא את עצמי, כיצד בכוחה לעזור לי, אם בכל פעם שמגיע גל אני שוכחת הכל , כולל אותה, ונזרקת שוב לנקודת ההתחלה, תקועה בתוך שרוול.

ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

קרא עוד »

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »