נשמות רגישות

נשמות רגישות לא הגיעו לעולם בשביל להיות משועבדות לצורך להמשיך להתקיים, צורך שהעולם מכנה בשם ״עבודה״ ועונד לו קישוטים ומניירות כמו ״הגשמה עצמית״ ״קריירה״ וכד'.

נשמות רגישות רואות מבעד לכל המניירות הללו, גם אם הן לא מסוגלות להסביר מה הן רואות, הן רואות.

נשמות רגישות מכילות בתוכן זעקה שלא פוסקת והיא נובעת מההכרה בפרדוקס שנושאת הפעולה של השקעת כל האנרגיה הזמינה בכך שאותה אנרגיה תוכל להמשיך להתקיים.

הם מרגישות את הפרדוקס הזה ואת הזעקה שהוא נושא והוא לא נותן להן מנוח.

נשמות רגישות לא מסוגלות לשרת פרדוקסים.

נשמות רגישות לא מסוגלות להחניק זעקות שישנן בתוכן.

העולם לא חובב גדול של נשמות רגישות.

אולי כי הן תזכורת למשהו נשכח שהעולם מעדיף להתעלם ממנו.

אולי כי בהתחלה כולנו היינו נשמות רגישות ורק אותן 'נשמות רגישות' לא הצליחו לפתח את עור הפיל שמשאיר את הקיום כנשמה רגישה כזכרון רחוק…אולי.

נשמות רגישות הגיעו לעולם בשביל לגלות את העולם כפי שהוא ולא לנסות לכפות עליו להיות משהו אחר

נשמות רגישות הגיעו בשביל להכיר את הגוונים של העולם כפי שאלו משתקפים הן בתוכן והן מחוץ להן ולצייר אותן עם מכחול שיוכל לגעת בכל שאר הנשמות שישנן. העולם מכנה את זה 'אומנות'.

נשמות רגישות חיות במקצב אחר

לדרוש מהן לעמוד בקצב של העולם שקול עבורן למוות.

לומר לנשמה רגישה שהיא כמו כולם ושהמשא שהיא נושאת על גבה זהה לכובד המשקל שנושאים כל השאר זה להרוג אותה עוד טיפה, כי נשמה רגישה לעולם לא תאמר לך שאתה טועה, גם לא בתוך תוכה… כי נשמות רגישות תמיד מטילות ספק. בהכל, כולל בעצמן, אולי כי הן מרגישות כמה הכל תלוי על חוט השערה , כולל הרגשות והמחשבות ובעיקר הדעות, של כולם,

גם שלהן.

נשמות רגישות צריכות שיניחו להן לנפשן, לנשום נשימה ועוד נשימה ולתת לכל שמתרחש לקרות.

נשמות רגישות לא בנויות ללחץ שהעולם החליט שהינו הכרחי לצורך התקדמות , יש להן את המקצב שלהן.

יתרה מכך, עבור נשמות רגישות המושג 'התקדמות' בעצמו זר, כי משהו בתוכן אומר להן שבניגוד לכל מה שמספר להן העולם, אין שום מקום להתקדם אליו ושכל החתירה הבלתי נדלית הזו מבוססת על בועת סבון. בועת סבון שאמנם מרהיבה בצבעיה אבל עדיין אינה דבר מלבד בועה…

לנשמות רגישות לוקח זמן להכיר בזה שהן נשמות רגישות, להכיר בזה שהמקצב שלהן שונה, בזה שה״סטנדרטי״ של השאר פשוט לא תקף עליהן

ואם הן לא מצליחות להכיר בזה.

ולקבל את זה.

ולחבק את זה.

ולאהוב את זה.

הן לוקחות כדורים.

ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

קרא עוד »

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »