לא תודה

פעם כשהייתי ילדה לקחה אותי אמי לגן השעשועים

בגן היתה חבורה של ילדים ששיחקה

אני זוכרת איך ברגע הראשון שהתבוננתי בהם כל כולי רציתי להיות שם, איתם, חלק מהם, בתוך המשחק שהם יצרו.

היה ניכר שהם ספונים בתוך עולם משלהם , כאילו ישנה בועה בתוך גן השעשועים אליה אף אחד לא יכול להיכנס מלבדם.

בשלב מסוים משהו הרגיש לי לא בטוח במשחק שלהם, לא ממש ידעתי לומר מה, אולי איזושהי מידה קטנה של אגרסיביות שהתלוותה אליו.

כשהם באו להציע לי להצטרף, משהו בי שמח על ההזדמנות להיות חלק ולצידו חלק אחר משך אותי אחורה. חלק שלא ידעתי להסביר לעצמי, בעיקר כי בתוך תוכי כל כך רציתי להיות חלק מאותה הבועה וחשתי ברתת מזל שהוזמנתי להצטרף אליה.

אמי שחזתה באינטרקציה ביני לבין הילד שניגש אלי הבחינה שנותרתי לשבת על הספסל ועיני לא שקטות, התקרבה אלי וחיבקה את כתפי בזרועה

"את יודעת איריסי" , היא אמרה

"לא כל המשחקים מתאימים לך, בעיקר לא כאלו שהומצאו על ידי ילדים אחרים. מותר לך פשוט לומר "לא תודה"

בגן השעשועים ההוא נפגשתי לראשונה עם הדיסוננס בין האהבה שלי למשחקים לבין ההכרה הברורה שלא כל המשחקים נועדו לי.

ועתה, אסביר לך איך אני רואה את פני הדברים;

לך ולאישתך יש משחק

אני כאמור אוהבת משחקים

במשחק שלכם כל אחד מכם רשאי לחקור ולהתנסות

ולצד זאת, אני מניחה, ישנם חוקים ברורים שמאפשרים לכם לחוש בטחון יחסי בתוך גבולות המשחק

ככה משחקים פועלים.

זה נראה משחק כייפי ואני מניחה שאתם נהנים

לצד זאת,

כבר למדתי

שלא בכל משחק שמישהו יצר אני מעונינת לקחת חלק

לא בגלל שיש לי תפיסה כלשהי לגבי המשחק או לגבי המישהו שיצר אותו

אלא פשוט בגלל ששהעולם מלא במשחקים

חלקם הומצאו על ידי ממשלות

חלקם על ידי אנשים פרטיים

וחלקם על ידי תרבויות ואומות

ואני?

אני שבתחילה שיחקתי בכל המשחקים כולם

הבנתי

שעל אף שאני פריקית של משחקים

וחוסר וודאות נוצץ לנשמתי כמו שחתיכת זהב נוצצת עבור עורב

בכל זאת

ולצד זאת

לא כל המשחקים נועדו לי

ואם תשאל- איך אני יודעת מה נועד לי ומה לא?

אשיב- פשוט נורא

העולם קורא לתחושה הזו "בא לי"

ואם אין לי אותה, אני לא מתחילה להסתבך בפיתולי המיינד אלא נזכרת במילותיה של אמי

"לא כל המשחקים מתאימים לך, בעיקר לא כאלו שהומצאו על ידי אחרים"

ואומרת לעולם- לא תודה

ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

קרא עוד »

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »