רמזור

יכול להיות
אולי אולי
שזו אני
שלה אני מחכה.

שתחדל להבין
ותתחיל להרגיש
שתפסיק לתת לי כל מני עצות
יפות וחכמות
אבל
מנותקות מההכרה במה שעבר/עובר עלי

שפשוט תקשיב
לכאב
לקושי
לדמעות שלפעמים פשוט לא מפסיקות
מבלי ישר לקפוץ ולייעץ

שתראה אותי כמכלול
של כל האיריסיות שאי פעם הייתי;

של הילדה שישבה מול הטלויזיה כשאמה עמדה בפתח הסלון ושאלה אותה אם היא רוצה שנדבר על המחלה והיא, מהופנטת למסך, נענעה את ראשה בשלילה.

של הילדה שצעדה מפוחדת ברחבי המושב, ליפול לידיהם המזדמנות של הילדים שנטפלו אליה ולא היה אף אחד בבית לחבק ולייעץ. כולם התמודדו עם המחלה של אמא.

של הנערה שחיפשה אהבה בצורת מגע מכל מי שהיה מוכן להציע

של הנערה שגילתה את אלוהים ועזבה עולם שלם מאחוריה שישרף לעפר.

של האישה הצעירה שהיתה אחיזת עיניים כי בתוכה היא נותרה אותה ילדה-נערה לנצח, כיסתה את ראשה והתמסרה לאלוהים והביאה לו שתי בנות.

לאישה שגידלה אותן לבדה נתמכת בכדורים פסיכיאטריים בשביל לשרוד.

אולי זו אני שמחכה לי
מתעצבנת על כל האנשים שפשוט לא מבינים כלום
עם העצות שלהם
עם הדעות שלהם
עם כל הסיפורים שלהם
מחכה לי
לאיריס

שתראה אותי כמכלול

ולא כנקודה בזמן

עומדת מול רמזור ובו שלושת הצבעים מהבהבים
אדום, כתום וירוק
בעת ובעונה אחת

ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר ווש, ווש, ווש עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

קרא עוד »

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »