ווש, ווש, ווש

החיים מתקדמים לעברי מהר מדי

מרגישה כמו ילדה שאוחזת בידה בובה

עומדת במרכזו של כביש מהיר סוען

היא עומדת על קו ההפרדה והמכוניות שנוסעות במהירות משאירות מצדדיה משבים של אוויר

ווש, ווש, ווש

עוד מכונית עוברת ועוד אחת ועוד אחת

והיא עומדת ומביטה ישר במבט שרואה הכל ולא רואה דבר

בחירות מבקשות להיבחר בקצב מסחרר

אנשים אומרים או עושים דברים שמעוררים בה רגשות שמתערבלות לה כמו צמר גפן בבטן

מקרים מתרחשים ומבקשים ממנה להגיב

ויש תחושה מתמדת של 'אני לא יודעת איך קרה ופתאום הגעתי ל"כאן"'

ועד שמצליחה להתחיל לקלוט ולהבין, "כאן" כבר הופך ל"שם" ושוב אינני מבינה "כאן" חדש והכל מהתחלה.

ופתאום קול קורא: איריסי, איריסי"

והכביש הסוען הופך לכביש שהפריד בין גן הילדים אליו הייתי הולכת לבין בית ילדותי

ואמי עומדת על המדרכה בעברו השני ובידי במקום בובה שקית ענבים שהיא הטמינה לי בתיק בבוקר בטרם ליווותה אותי לגן.

באותו הבוקר בעת שצעדנו ביחד לגן אמרה לי: "היום תחזרי לבד הביתה, כמו שביקשת" רציתי כמו הרבה מהילדים האחרים בגן לצאת משעריו לבדי ולחוש גדולה.

"כשתגיעי לכביש ותראי את הבית ממול, תחכי לי אם לא תראי אותי, ונעבור את הכביש ביחד"

כך היא אמרה לי וכך גם היה.

ואיכשהו אחרי כארבעים שנה חזרתי לאותה הנקודה

רק הפעם לאמצע הכביש ולא למדרכה

ואיכשהו שקית הענבים התחלפה בבובה

ואיכשהו אמי הלכה, אומרים לעולמה.

ואיכשהו נתקעתי מחכה למישהו שיקרא לי "איריסי, איריסי", יאחז את כף ידי ויעזור לי לחצות

ואיכשהו, זה מרגיש תמיד שהחיים מתקדמים לעברי מהר מדי

כבישים מהירים לא סבלניים כלפי ילדות שפוסעות לאט ובזהירות ובידן בובה.

וכל שבא לי לעשות זה לעצור ולקרוא בקול:

"פוס משחק"

אבל לא משנה כמה פעמים קראתי , ביקשתי והתחננתי

"פוס משחק, פוס משחק, פוס משחק"

המשחק ממשיך ורק אני עומדת וצופה.

נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בְּחָתוּל מְלַקֵּק אֶת עַצְמוֹאוֹ בְּכֶּלֶב שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה עִם רַגְלָיו פְּסוּקוֹת, מִתְמַסֵּר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבָּט בְּקִנְאָה.כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָהלְלַקֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי, לִשְׁכַּב פַּרְקָדָן בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיַית שֶׁמֶשׁלְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָהפַּחַד, צִפִּיָּה, אַכְזָבָהרַק נוֹכְחוּת פְּשׁוּטָה.

קרא עוד »

שֻׁתָּפַת גּוֹרָל

הַיּוֹם כְּשֶׁרָאִיתִי כַּלְבָּה שֶׁבִּטְנָהּ מְשׁוּכָה מַטָּה וּפִטְמֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת עָלוּ לִי דְּמָעוֹת לָעֵינַיִם רָצִיתִי לִרְכֹּן וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ "שֻׁתָּפַת גּוֹרָל" הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנָהּ גוּרַיִךְ מִסְתּוֹבְבִים לָהֶם וּמִשְׁתַּעֲשְׁעִים בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְאַתְּ, שֶׁצוֹעֶדֶת בָּדָד, נוֹשֵׂאת עַל גּוּפֵךְ אֶת עֵדוּת קִיוּמָם שֶׁל יָמִים שֶׁחָלְפוּ כְּבָר מִזְּמַן

קרא עוד »

יָמִים גְּשׁוּמִים

אֲנִי אוֹהֶבֶת יָמִים גְּשׁוּמִים כְּשֶׁהֵם נוֹכְחִים פָּחוֹת מַרְגִּישׁ לִי שֶׁאֲנִי מְבַזְבֶּזֶת אֶת הַחַיִּים וְיוֹתֵר מַרְגִּישׁ לִי שֶׁהַחַיִּים מְבַזְבְּזִים אוֹתִי 4o

קרא עוד »